אכילת חרקים !
(Beta)
אכילת חרקים ביהדות
התורה מתירה אכילת מיני חגבים מסויימים, שמופיעים בספר ויקרא פרק י"א פסוקים 21-22 בפירוט דיי מפתיע מפתיע:
אוֹתוֹ יוֹחָנָן לְבוּשׁוֹ הָיָה מִשְֹעַר גְּמַלִּים וַחֲגוֹרַת עוֹר עַל מָתְנָיו, וּמַאֲכָלוֹ חֲגָבִים וּדְבַשׁ הַיַּעַר. הבשורה ע"פ מתי, ג'-4
ומה קורה היום ?
כיום יש קהילות בודדות בעולם היהודי ששמרו על מסורת אכילת חגבים בתקופת הגלות, בניהם רבים מיהודי תימן וחלק מיהודי מרוקו. סבתי לאה יודעת לספר לי על טעמם הנפלא של החגבים שהיא אכלה בילדותה ועד היום היא זוכרת איך הם בושלו (עם רשת ברזל על גחלים).
כיום יש מספר לא מבוטל של רבנים תימנים ומרוקאים שיודעים לזהות את החגבים הכשרים.
אם שמירת מסורת חשובה לכם ואתם משתייכים ליוצאי יהדות תימן או מרוקו תנסו לשאול את החבר'ה המבוגרים אצלכם מה הם יודעים על אכילת חגבים..
שיהיה בתאבון!
הפירוט של ארבעה מיני חגבאיים שונים מעיד על הכרה וזיהוי של מיני חרקים שונים בתקופת המקרא. המקור היהודי היחידי בו נתקלתי ביהודי שאוכל חגבים מהעת העתיקה הוא הברית החדשה, שמאורעותיה התרחשו בשלהי תקופת בית שני בה מדובר על דמות יהודית שנקראת יוחנן המטביל (ראה תמונה) בה נכתב שיוחנן אכל חגבים ודבש יער (תוצרת של חרק אחר,כידוע...), זה גם היה מקור תזונתי עיקרי עבורו, אחרת לא היו טורחים לציינם.
תיעוד נוסף וקצת מאוחר יותר מסוף תקופת בית שני ותחילת תקופת התנאים מתייחס לחגבים נמצא במשנה ועוסק בהחמצת חגבים כבושים (צורת הכנה שלא הכרתי)
מצוות בדיקת סימני חגבים
אחת מתרי"ג מצוות על פי ספר החינוך היא מצוות בדיקת סימני חגבים, מהות המצווה לבדוק את הסימני של החגבים הכשרים אותם מותר לאכול, בתמונה ניתן לראות את הטקסט המקורי מתוך הספר.
ההלכה המקובלת היום היא שאכילת חגבים מותרת רק למי ששמר על מסורת רציפה של אכילת חגבים ולכן יודע באמת לזהות מי הוא המין הכשר ושהחרק המדובר קרוי בשם 'חגב'.
מה שמוביל אותנו ישירות להווה, ולשאלה האם יש בימינו יהודים שאוכלים חגבים?
לקריאה נוספת
מימין, הזמנה לערב בנושא מסורת אכילת הארבה ביהדות תימן. משמאל בחור בוחן את החגב על מנת לבדוק את סימני הכשרות שלו.